ארנק חם או קר —
מי שולט במטבעות?

חם או קר — שתי שיטות אחסון

אם יש לך מטבעות קריפטו, אתה צריך איפה לאחסן אותם. האחסון נקרא "ארנק", ויש שני סוגים עיקריים. השמות לא אקראיים: חם = מחובר לרשת רוב הזמן, חי. קר = מנותק, רדום. ההבדל הזה קובע את כל השאר — אבטחה, נוחות, ולמה כל אחד מתאים.

הסיכון של הארנק החם נובע ישירות מהחיבור הקבוע לרשת. תוקפים יכולים לנצל פרצות, להגיע לארנק, ולמשוך משם את כל הכספים. זה לא תרחיש תיאורטי — זה קורה. לכן בארנק חם שומרים סכום מוגבל, לא את כל ההון.

ההגנה של הארנק הקר מבוססת על דבר אחד: כל פעולה דורשת לחיצה פיזית על המכשיר. תוקף שמנסה לפרוץ מרחוק לא יכול ללחוץ פיזית על הכפתור. הוא יכול לשלוח את הבקשה, אבל בלי הלחיצה — הפעולה לא תקרה. שכבת הגנה שאי אפשר לעקוף ברמת התוכנה.

ברמה הטכנית, ההבדל בין השניים לא עצום. לשניהם יש אותו סוג כתובת. ההבדל הוא בחיבור — והוא קובע הכל. הבחירה לרוב היא שניהם: ארנק חם לפעילות שוטפת, ארנק קר לעוגן ארוך טווח. בדיוק כמו ההבדל בין ארנק שאתה נושא בכיס לכספת בבית.

ה-Seed Phrase — המפתח האוניברסלי

כשפותחים ארנק קריפטו, לא מקבלים שם משתמש וסיסמה. במקום זה, מקבלים רצף של 12 או 24 מילים רנדומליות. הרצף הזה נקרא Seed Phrase, והוא המפתח לארנק.

עם המילים האלה אפשר לגשת לארנק מכל מקום — מהמחשב, מהפלאפון, מכל ממשק. הן הוכחת בעלות מוחלטת. זה המקור למשפט:

Not your seed phrase, not your coins.

אם אין לך את הסיד, המטבעות לא באמת שלך — גם אם הם רשומים על שמך איפשהו (למשל בבורסה ריכוזית).

הסיכון בצד השני: כל מי שיש לו את הסיד יכול לגשת לארנק. לכן ההגנה מוחלטת. לא לחשוף לאף אחד, לא לצלם, לא להעלות לענן. שמירה במקום פיזי שרק אתה יודע עליו.

שאלות נפוצות

פרקים קשורים